זה אפשרי לעבוד כשיש תינוקת בבית?
העסק יכול להתקיים? זה לא קשה מידי?
כל התשובות כאן:
זה לא סוד שאת רוב שנת 2019 העברתי בין טיטולים ומוצצים ותוך כדי עבדתי.
השנה עוד מעט מסתיימת, שקד חוגגת היום שנה וזה בדיוק הזמן לסיכום והמלצות:
סדר יוםםםם
כמעט לכל תינוק בריא יש שעות שינה קבועות פחות או יותר ורוב התינוקות הקטנים ישנו בבוקר שעה שעתיים ובצהריים עוד קצת. גיליתי שברגע שהשגרה שלי מתאימה לשעות של הבייבי הכל נהיה קל יותר. עשיתי לי שגרה של: קמים בבוקר, לוקחים את הגדולה לבית ספר, עושים סידורים אם יש, אוכלים ארוחת בוקר ואז משחקים, היא נרדמת ואני יושבת לעבוד.
חשוב מאד: כאשר התינוקת נרדמת כדאי לדעת מראש מה אנחנו מתכננות לעשות ולהיות ממוקדות וכמובן לכבות את כל הסחות הדעת כדי להיות ממוקדות נטו בעבודה.
לא להשאיר משימות דחופות לבוקר
הדבר הכי חשוב שהבנתי שכשאר עובדים עם תינוקת בבית אסור להשאיר דברים דחופים לבוקר, כי לכי תדעי מה יהיה בבוקר, איך יהיה הלילה ואיך היא תקום מחר.
לכן, כל יום בערב גם אם הייתי מאד מאד עייפה עברתי על רשימת המטלות שלי למחר וביצעתי את מה שדחוף. כך יכלתי לישון רגועה ולדעת שאין מקרה חירום או משהו שלא סובל דיחוי לבוקר
לקבוע שיחות טלפון מראש לשעות נוחות
ניסיתי, לא תמיד זה עבד אבל שאם יש לי שיחת טלפון שאפשר לתכנן מראש לקבוע את זה לשעות שאני יודעת שהיא כנראה תישן.
לצאת כל יום לטיול בחוץ
כמעט כל יום בסביבות 10:00 בבוקר יצאתי עם שקד לטיול כביכול שהיא תחשוב שאני משקיעה בה, בפועל זה היה זמן מעולה לשיחות טלפון וכך היא הייתה נרדמת בעגלה באוויר הצח.
לדעת לקבל עזרה
אני מודה שלקח לי זמן לקלוט את הקונספט אבל באיזהשהוא שלב הבנתי שאני למרבה ההפתעה לא וונדרוומן ואי אפשר גם להיות עם תינוקת בבית, גם לעבוד וגם לקחת את הגדולה ב-14:00 מבית ספר ולעשות שיעורי בית וגם בין לבין לאכול משהו ולדאוג לעצמי.
אז למדתי לקחת עזרה, הייתה לי במשך מספר חודשים בייבסיטר שבאה פעמיים בשבוע אחרי הצהריים ושמרה על הגדולה וכך יכלתי להשלים משימות חשובות שנשארו או אפילו לנוח.
התחלתי להביא מנקה פעם ראשונה בחיים.. הבנתי שבלי זה אני אקרוס וחבל 🙂
לתעדף משימות
לא שאני חושבת שבתקופה שאנחנו עם תינוק בבית זה אומר שהעסק נעצר אבל כן בהחלט זה בדיוק התקופה של לעשות בעסק את מה שיותר רווחי, לצמצם פגישות לא חשובות ולשמור את רוב האנרגיות לתינוק ולעסק.
להתאוורר ולעשות גם דברים שהם מחוץ לעסק
בתחילה אחרי ששקד נולדה הייתי באמת כל כולי רק איתה ובתפעול של הדברים הדחופים בעסק, אחרי 3-4 חודשים הרגשתי שאני נחנקת בבית והחלטתי שלפחות פעם בשבוע אני יוצאת איתה לפעילות של חופשת לידה, הלכתי לגן עם אמא כמה פעמים, הלכתי איתה לסדנת כתיבה לחופשת לידה (אצל חן מנור – ממש מומלץ) ולפעמים נפגשתי עם חברות.
זה היה לפעמים מאתגר ומעייף אבל הרגשתי שאם אני לא אעשה את זה אני ארגיש שפספסתי שלא עשיתי שום דבר “אמיתי של חופשת לידה” וגם זה היה מרענן ומהנה לפגוש עוד אמהות בחופשת לידה ולהרגיש שאני לא לבד.
ועוד כמה מילים מהלב.
אולי זה נראה כאילו אני מציגה את זה כמשהו פשוט אבל לא! זאת הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי, עבדתי בלילות, הייתי עם שקד בבקרים ואז בצהריים הלכנו להוציא את ניצן מבית הספר ובילינו יחד את אחה”צ.
אבל למרות שהתקופה הייתה קשוחה ומעייפת אני לא מתחרטת! הפחד הכי גדול שלי היה שבגלל החופשת לידה העסק יקרוס. זאת הסיבה שהייתי מוכנה להתאמץ, לקרוע את עצמי, לעבוד כל לילה ובאמת להתאמץ פיזית ונפשית.
בסיכומו של דבר אני מרגישה שלי אישית המחיר הזה היה שווה.
אם אני ממליצה לכולן לעשות את זה?
האמת שמש לא, להשאר בבית עם תינוק ולעבוד תוך כדי במשרה מלאה זה לא מתאים לכל אחת וצריך להיות מאד עקשנית ואולי קצת משוגעת כדי לעשות את זה.